לפני התואר, לפני קורות החיים,
לפני הראיונות, הבוסים, הספקות –
היית שם את.
ילדה עם לב פתוח, דמיון פרוע, אינטואיציה חדה.
הילדה הזו רצתה דברים. ידעה מה עושה לה טוב.
חלמה, שיחקה, העזה, בכתה בלי להתנצל.
היא לא ידעה לקרוא לזה “ייעוד” או “הגשמה” –
אבל היא ידעה מי היא.
והיום?
היא לא נעלמה.
היא פשוט התחבאה קצת…
מאחורי תפקוד, אחריות, פחדים והרצון שיאהבו ויאשרו אותך.
הקול של הילדה עדיין קיים בנו.
והוא משפיע – לפעמים בשקט, לפעמים בצעקה.
- היא הקול שאומר לך: "את לא נראית מספיק חכמה."
(כי פעם מישהו גרם לה להרגיש קטנה בכיתה.) - היא הקול שמפחדת שיצחקו עלייך אם תגידי את דעתך.
(כי פעם לעגו לה כשהתלהבה.) - אבל היא גם הקול שאומר: "לכי על זה, זה מרגש אותך!"
(היא עדיין זוכרת איך זה להתרגש בלי בושה.) - והיא זו שמזכירה לך:
"את יודעת בדיוק מה שאת אוהבת. פשוט שכחת להקשיב."
בעולם הקריירה – הילדה הזו מכוונת אותך גם כשאת לא שמה לב.
- האם את בוחרת מקצוע כדי להוכיח משהו?
- האם את מוותרת על מה שאת באמת רוצה כי “ככה צריך”?
- האם את שוב מקטינה את עצמך, רק כדי לא להפריע?
מאחורי כל אלה – יש ילדה שפעם למדה שכדי לשרוד, צריך לוותר,אבל את כבר לא הילדה הזו.
את האישה שהיא קיוותה שתהיי.
איך מחברים בין הילדה לבין האישה?
- כותבים לה מכתב.
תשאלי אותה: מה את באמת רוצה? ממה את מפחדת?
תעני לה כמי שאת היום – עם חמלה, לא עם ביקורת. - נותנים לה מקום בבחירות.
לפני החלטה חשובה, תשאלי: מה הילדה שהייתי הייתה רוצה?
לא כדי לרצות אותה – אלא כדי לזכור מי את באמת. - רוקדים איתה.
כן, ממש ככה. שימי שיר שהיא הייתה אוהבת ורקדי כאילו אף אחד לא רואה.
תני לה חופש לרגע – זה מזכיר לגוף שלך שהוא חי.
לסיום:
הילדה לא מפריעה לך להתקדם.
היא רוצה להזכיר לך למה התחלת.
היא לא מעכבת אותך – היא רק מחכה שתפסיקי לעקוף אותה.
כשתחזרי אליה – תגלי שהדרך שלך תתבהר.
כי כל אישה שמחוברת לעצמה – בעצם משיבה הביתה את הילדה הפנימית שבה.
🌸 שיחה עם הילדה שהייתי
תרגיל שבועי של חיבור וריפוי פנימי
המטרה היא לאפשר שיח פנימי רך, להקשיב מחדש לצרכים שהודחקו ולהחזיר לעצמנו חלקים של אמת.
📝 איך עושים את זה?
- הקדישי לך רגע שקט.
שבי עם כוס תה, נשמי עמוק.
דמייני אותך כילדה – בגיל שבו היית הכי חיה, הכי פגיעה, או הכי מבולבלת. - כתבי לה מכתב או פתחי איתה שיחה בדמיון.
אל תנסי לתקן – רק להקשיב.
